איך לעזור לחתול עם חרדה?

הי!

אנחנו מיאוּמי - אוכל טבעי לחתולים: חנות לאוכל טבעי וחטיפים טבעים לחתולים ואתר תוכן עם מדריכים ורעיונות לגידול חתולים ושיפור איכות החיים שלהם ושלכם.

לקבלת עדכונים על מדריכים חדשים בבלוג:

התקדמות במדריך

תוכן עניינים

מאמרים אחרונים:

החתול שלנו הוא טורף פנטסטי, אבל הוא מהווה טרף לטורפים גדולים יותר ולכן רגיש מאוד לכל איום. החושים שלו חדים וחזקים ומטרתם הישרדות. הוא שומע טוב מאיתנו, מריח טוב מאיתנו ומזהה סכנות ואיומים טוב מאיתנו. ברגע שהוא מזהה איום, הגוף שלו מיד עובר למצב הישרדות.

חרדה היא מצב של פחד ודאגה תמידית גם ללא גורם שמאיים ברגע זה על החתול. חרדה משתקת את תהליכי הריפוי והתחזוקה של הגוף ומשאירה את החתול במצב של סטרס תמידי – עירנות, דריכות, לחץ דם גבוה ובלוטת אדרנל מותשת.

כדי לא לרמוז לטורפים אחרים שהוא במצב בעייתי ולסמן את עצמו כטרף קל, החתול מסתיר היטב כל בעיה פיזית ורגשית שהוא חווה. יכולים לעבור חודשים עד שהסימנים הפיזיים וההתנהגותיים של החרדה יהיו מספיק בולטים כדי שנשים לב אליהם, מה שמקשה כפליים על הטיפול בחרדה.

לכן חשוב מאוד שנכיר היטב את החתול שלנו, נזהה כל שינוי במצבו. ככל שנטפל בחרדה מוקדם יותר, ההחלמה תהיה קלה ומהירה יותר.

(1) מהי חרדה

סטרס הוא מצב חירום גופני שנגרם מפחד ומטרתו הישרדות. ברגע שהחתול קולט רמז לטורף אכזר, מערכת העצבים נכנסת לפעולה, מופרשים הורמונים שמזרימים דם לשרירים, ללב ולמוח ומאפשרים בריחה מהירה. אחרי שהחתול נמלט בהצלחה ומגיע למקום בטוח, הוא נרגע. הסכנה חלפה ואפשר לשוב להתלקק, לטפח את הפרווה ולישון בהנאה.

מעט סטרס הוא מצויין וחיוני, הבעיה עם חרדה נוצרת כשהחתול נתקע במוד הישרדות ולא מצליח לחזור בקלות למצב של רגיעה.

בחרדה החתול מרגיש פחד קיומי רציף. בניגוד למצב חירום שנמשך דקות בודדות, חתול בחרדה מרגיש שהוא בסכנת חיים כל הזמן. הוא לא יכול להירגע לחלוטין, כי יש זאב בחדר שמאיים לטרוף אותו. החתול תמיד דרוך ובכוננות גבוהה וכל רעש ותנועה חריגים מקפיצים אותו ומתפרשים כאיום על חייו.

(2) מערכת העצבים - מנגנון הישרדות והרגעה

איך עובד המנגנון של מצב חירום והרגעה?

מערכת העצבים היא מערכת תקשורת המפעילה את כל איברי הגוף באמצעות המוח, עצבים, ושליחים (נוירוטרנסמיטורים). מערכת העצבים האוטונומית (ANS Autonomic nervous system)  היא יחידה בתוך מערכת העצבים שאחראית על ויסות תהליכים ופעולות בגוף לא רצוניים כמו עיכול, ריפוי, נשימה, פעילות הלב וזרימת הדם.

אנחנו נושמים גם כשאנחנו לא חושבים על נשימה, אנחנו מזיעים ומתרגשים לפני אירוע שמלחיץ אותנו, אנחנו מעכלים את הארוחה שאכלנו – כל אלו הם המערכת האוטונמית בפעולה.

למערכת העצבים האוטונמית יש שתי זרועות – סימפתטית ופאראסימפתטית, שפועלות לסירוגין, כאשר מערכת אחת פועלת בעוצמה, פעילות המערכת השניה יורדת למינימום.

מערכת העצבים הסימפתטית

המערכת הסימפתטית אחראית על פעילות הישרדותית במצבי חירום: הילחם או ברח (Fight or flight). היא מרחיבה את כלי הדם שמזינים את השרירים כדי שיותר דם יזרים אליהם חמצן ונוטריאנטים, ומפחיתה את זרימת הדם לאיברים פחות חיוניים כמו מערכת העיכול. קצב הלב מואץ ולחץ הדם עולה, הנשימה נעשית מהירה ושטוחה והאישונים מתרחבים. הדריכות מתגברת, החושים מתחדדים ואילו הרגישות לכאב מופחתת (כדי לאפשר מנוסה גם בזמן פציעה).

המערכת הסימפטית פועלת לא רק בזמן פחד, אלא גם בזמן התרגשות, כמו ציד. כשאנחנו משחקים עם החתול בחכה והוא מבצע את רצף הציד המערכת הסימפתטית פועלת.

כל הדברים הנפלאים והחיוניים האלה קורים באמצעות הורמוני סטרס כמו אדרנלין וקורטיזול שמופרשים מבלוטת האדרנל. אדרנלין מופרש במיידית במצב סטרס ומפעיל את המערכת הסימפתטית. קורטיזול מעלה את רמת הסוכר בדם ומאפשר דלק חירום (הפקת אנרגיה מהירה אך לא יעילה למצבי שגרה).

הגוף העתיק לא יודע להבחין בין מצב חירום הישרדותי אמיתי (טורף רודף אחרי החתול) לבין סטרס רגשי ונפשי (חתול חדש בבית שמאיים על המשאבים של החתול הקיים). בשני המקרים תהיה תגובה גופנית כי המערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה כדי לשמור אותנו ואת החתול בחיים.

מערכת העצבים הפאראסימפתטית

המערכת הפאראסימפתטית מנהלת את תהליכי הרגיעה והשגרה כמו עיכול, ריפוי, ניקוי רעלים, תחזוקה ותיקון של הגוף (Rest and Digest). היא מפסיקה את פעילותה כאשר יש הפרשה של הורמוני הסטרס וחוזרת לפעילות כאשר רמת הורמוני הסטרס בדם יורדת ומבוצעות פעולות של שגרה והרגעה כמו ליקוק.

תרגול נשימות איטיות היא שיטה להפחתת סטרס אנושי על ידי הפעלת המערכת הפאראסימפתטית, הנשימות מאותתות לגוף שהכול בסדר. באופן דומה ליקוק אצל חתולים משדר למערכת העצבים חזל”ש, אפשר להירגע.

חרדה היא בעיית ויסות של מערכת העצבים. החתול נתקע במצב בו המערכת הסימפתטית פעילה כל הזמן, ולכן פיזיולוגית אין לו אפשרות להירגע, הוא דרוך באופן תמידי ומחכה שהאיום יתממש. לחץ הדם וקצב הלב גבוהים באופן קבוע, הדם מוצף בקורטיזול ואדרנלין, תהליכי העיכול, הריפוי, ההחלמה והתחזוקה של הגוף נפגעים והכל ביחד פוגע בבריאות החתול באופן משמעותי.

(3) סיבות לחרדה

נבדיל בין הסיבות לכך שהמערכת הסימפתטית של החתול מופעלת כל הזמן והוא נמצא במצב של דריכות תמידית לבין גורם לחץ שהוא טריגר נקודתי כמו רעש חזק ששולח את החתול עמוק לתוך מצב הילחם או ברח.

ניהול יומן מעקב יעזור לנו לגלות טריגרים וכך לפעמים נוכל למנוע אותם ולהפסיק לשלוח את החתול למצב סטרס. כאשר יש חשיפה מתמשכת למקור הסטרס ללא הירגעות מיד אחריה, התגובה הפיזית תחריף ותחריף עד הגעה למצב של חרדה תמידית.

סיבות אפשריות לחרדה (המערכת הסימפתטית תקועה על ON):

  • עבר טראומתי.
  • מחסור במשאבים: ארגזי חול, עמדות גירוד אנכיות ואופקיות, עמודי טיפוס, מקומות נמוכים וגבוהים להתחבא בהם.
  • שטח מחיה קטן וצפוף.
  • שעמום ומחסור בפעילות גופנית.
  • חתולים אחרים וכלבים (בבית או מחוץ לבית): לפעמים חתול יכול להתנהג בבריונות שאינה פיזית למשל על ידי חסימת הגישה למשאב. חתולים בטבע אוכלים לבד – האכלה של החתולים אחד ליד השני יכולה לגרום לסטרס.
  • תזונה לקויה: הסבר בהמשך.
  • שינויים בבית: שיפוץ, רהיטים, הרכב הבית, שינוי בשגרה.
  • שינה לא איכותית.
  • כאבים, מחלות והזדקנות.

(4) סימפטומים לחרדה

במצב חירום קיומי כמו רעש חזק נראה שפת גוף שמשדרת פחד – אוזניים לצדדים (כמו כנפיים של מטוס), אישונים מורחבים, ליקוק שפתיים, זנב שמוט, רעידות או הקטנת הגוף. אבל גם בשגרה, כשאין איום מיידי, החתול שלנו יראה סימנים קטנים ועדינים לכך שהוא נמצא בחרדה תמידית וחושש ממה שעתיד לבוא.

בכל חתול החרדה קיימת בעוצמות שונות ותתבטא בצורות אחרות. רוב החתולים שלי יוצאים מהבית בריצה קלילה ונטולת דאגות, אבל כשפנתרה יוצאת מהבית, היא עושה זאת בזהירות מירבית. היא נעמדת בפתח, מרחרחת, נוהמת גם כשאין בסביבה חתולים אחרים ויוצאת החוצה שפופה ובשפת גוף דרוכה. זו חרדה למרות שהיא לא מופיעה בסימנים הנפוצים. לכן עלינו להכיר את החתולים שלנו היטב כדי לזהות את הסימנים שלהם.

סימנים נפוצים לחרדה:

  • התחבאות. צריך להבדיל בין חתול שמתחבא מפחד וחרדה, לבין חתול שפשוט יותר סוליסט מאחרים ומעדיף את השקט שלו. יש חתולים שיאהבו יותר חברה של בני אדם או חתולים אחרים וחתולים אחרים יעדיפו להיות לבד. לא כל התבודדות היא סימן לחרדה.
  • בריחה והסתתרות כאשר אורח מגיע הביתה.
  • התנהגות אובססיבית כמו ליקוק יתר, לפעמים עד יצירת קרחות או התנהגות מוזרה אחרת החוזרת על עצמה שוב ושוב. ליקוק הוא פעולת שגרה מרגיעה, וליקוק יתר משמעו שהחתול לא מצליח להירגע מספיק, ולכן ממשיך וממשיך ללקק. גם גירוד הוא פעולה מרגיעה ולכן גירוד יתר של משטחי גירוד או משטחים אחרים מעיד על חוסר יכולת להירגע.
  • אכילת יתר או אובדן תאבון וירידה במשקל.
  • אי-נינוחות, חתול שנמצא כל הזמן במצב של דריכות ועירנות מוגברת.
  • יללות בלתי פוסקות.
  • אגרסיביות.
  • עשיית צרכים מחוץ לארגז החול.
  • בעיות עיכול כמו שלשול, עצירות והקאות.
  • פחות רצון לשחק.
  • כל שינוי התנהגותי וכל התנהגות שאינה אופיינת לחתול שלכם.
 
 

אל תכעסו על החתול, ההתנהגות הזו היא ביטוי למצורה וזעקה לעזרה.

אבחנו את הבעיה באופן נכון, הבינו את הסיבות והטריגרים וטפלו בהם ולא בהתנהגות. אם החתול אוכל יותר מדי בגלל חרדה, זה לא יעזור אם נגביל את כמות האוכל, החרדה תתבטא בדרך אחרת.

(5) איך לעזור לחתול הסובל מחרדה?

כמו עם כל הדברים הטבעיים, אין לנו גלולת קסם. לחתול לקח זמן רב לפתח את החרדה, והסימנים הגלויים הופיעו כשהמצב נעשה כבר כ”כ גרוע שהוא לא היה מסוגל להסתיר יותר. אבל תהיו בטוחים, שהוא הסתיר את החרדה די הרבה זמן.

הטיפול בחרדה נוגע בכל מיני אספקטים קטנים וגדולים בחיי החתול ומשלב הרבה ניסוי וטעיה, עד שמוצאים את השילוב הנכון שיעזור לחתול שלכם. היו סבלניים, אמפתיים ואוהבים.

לפני שאנחנו מתחילים לעזור לחתול, יש כמה דברים לבדוק ולעשות:

  1. בדיקה רפואית. בדיקה פיזית ובדיקות דם ושתן מקיפות כדי לוודא שהחתול בריא והחרדה נובעת ממצב רגשי ולא בריאותי. לפעמים כאב מונע מהחתול לממש את האינסטינקטים החתוליים שלו החשובים מאוד להרגעה כמו גירוד או ציד, ואז יש לנו כפל בעיות. גם הכאב עצמו שגורם לסטרס, וגם ההימנעות ממימוש היצרים החתוליים שעוזרים להתמודד עם סטרס ולהרגיע את החתול.
  2. הסטרס שלנו. המצב הנפשי שלנו מקרין על החתולים, ואני אומרת את זה בתור הכי לא רוחניקית בעולם. כדי שהחתול שלנו יהיה רגוע, אנחנו צריכים להיות רגועים. גם רגועים מבחינת אורח החיים שלנו, וגם מבחינת היחס לחתול. לא להילחץ מזה שהוא בחרדה, לקבל את המצב ולעשות צעדים קטנים כדי לשפר.
  3. הפחתת טריגרים. אם חרדה היא דאגה תמידית מפני איום עתידי, טריגר הוא הדבר שמתפרש כאיום וגורם לסטרס כאן ועכשיו. רעש חזק, חתול חדש, הקטנת כמות האוכל כי החתול צריך דיאטה. נסו לנהל יומן ולשים לב מתי החתול נלחץ, מתי הדריכות שלו הופכת לבהלה. ואם אפשר – נסו להמעיט בטריגרים. לפעמים זה אפשרי – אם למשל החתול נבהל כל פעם שאני משתמשת בבלנדר ולפעמים לא – אם יש צבע אדום ופיצוצים בשמיים.
  4. לא להעניש את החתול. החתול לא עושה דווקא, הוא לא נוקם, הוא לא רע, הוא במצוקה. הוא מרגיש פחד קיומי אמיתי, הוא חושש לחייו ולפעמים הביטוי של החרדה לא יהיה הכי כיפי עבורנו. הוא עושה פיפי במיטה, הוא מגרד למוות את הספה או שהוא מיילל כל הלילה ולא נותן לנו לישון. אל תכעסו עליו, אל תסגרו אותו בחדר כדי שילמד לקח. הוא לא מדבר עברית וזו הדרך היחידה שלו לזעוק לעזרה.
  5. שגרה יומית. חתולים אוהבים יציבות, ודאות, וטקסים – אוכל בזמנים קבועים, משחק אקטיבי איתכם בזמנים קבועים, הליכה לישון וקימה בזמנים קבועים. עד כמה שאפשר.

אחרי שעשינו וי על כל אלה, בואו נבין איך תכלס עוזרים לחתול מכמה זווית שונות: מימוש יצרים חתוליים, מגע מרפא, ארמותרפיה וכמובן, החשובה מכולן – תזונה. תזונה תמיד תהיה הדבר החשוב ביותר לבריאות החתול, הפיזית או הנפשית. לא ציפיתם אחרת בבלוג של מיאומי נכון? 😉

(6) תזונה וחרדה

תזונה היא הבסיס לבריאות הפיזית והנפשית של החתול. חתול צריך לאכול בשר טרי ולא מעובד עם מעט מאוד ירקות. זו התזונה הטבעית והמתאימה לו מבחינה ביולוגית, כל דבר אחר גורם לבעיות בריאותיות קשות מאוד. האכלה בגרגרים פוגעת באופן ישיר בבריאות הפיזית והנפשית של החתול.

איך משפיעה התזונה על חרדה?

עודף סוכר בדם

אוכל יבש הוא עתיר פחמימות, ופחמימות הן סוכר. כשהחתול אוכל אוכל יבש, הפחמימות מתפרקות לסוכר (גלוקוז) ומציפות את כלי הדם בסוכר. זהו מצב חירום פיזיולוגי כי רמות גבוהות של סוכר בדם הן רעילות. הלבלב מפריש במהירות הורמון אינסולין שגורם לדחיפת הסוכר העודף לתאים, לפעמים נדחף יותר מדי סוכר לתאים ובדם עצמו נשאר מעט מדי סוכר. זה גם מצב מסוכן, לכן כדי לתקן אותו מופרש הורמון הסטרס קורטיזול שמפרק גלוקוז ממאגרי הגליקוגן ומעלה את רמת הסוכר בחזרה לנורמה. קורטיזול הוא אחד מהורמוני הסטרס והוא חלק מהמערכת הסימפתטית. כשמערכת העצבים הסימפתטית בפעולה, המערכת הפאראסימפתטית אינה בפעולה, והחתול אינו יכול להיות רגוע.

כדי להימנע מהנדנדה הזו של סוכר, החתול צריך לאכול אוכל טבעי.

חיידקים טובים וחרדה

כשאנחנו לחוצים לפעמים נרגיש את זה בבטן ונחטוף קלקול קיבה. זה לא סתם. למערכת העיכול יש קשר ישיר ודו כיווני עם המוח באמצעות עצב הואגוס (העצב התועה), שהוא חלק ממערכת העצבים הפאראסימפתטית. זהו העצב הארוך ביותר בגוף, והוא משפיע על מספר איברים פנימיים ופעולות לא רצוניות, ביניהם הלב, הריאות ומערכת העיכול.

ההשפעה היא דו כיוונית – המוח משפיע על מערכת העיכול, אבל גם מערכת העיכול משפיעה על המוח ואחת הדרכים העיקריות היא באמצעות המיקרוביום.

המיקרוביום הוא אוסף כל האורגניזמים שחיים בגוף שלנו: חיידקים טובים, חיידקים רעים, פטריות, וירוסים, תולעים וטפילים אחרים. המיקרוביום החשוב ביותר הוא של מערכת העיכול. חיידקי המעי הטובים עוזרים לנו בפירוק ועיכול האוכל, מייצרים עבורנו ויטמינים וחומצות שומן קצרות שרשרת, נלחמים עבורנו בפתוגנים וחיידקים רעים וגם מייצרים מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים).

מוליך עצבי הוא מולקולה מעבירת מסר שזורמת מתא עצב לתא עצב אחר, תא שריר או בלוטה מפרישת הורמונים. מכירים את הורמוני האושר סרוטונין ודופמין? הם מוליכים עצביים. יותר מ-80% מייצור הסרוטנין בגוף מבוצע על ידי החיידקים הטובים במעי (נכון לחתולים, כלבים ובני אדם).

המוליכים העצביים שמיוצרים על ידי חיידקי המעי הטובים או על ידי תאי העצב בתגובה למצב המעי נשלחים למוח באמצעות עצב הואגוס ומשפיעים על תפקוד המוח, היכולות הקוגנטיביות, מצבי הרוח ותגובת החתול למצבי סטרס וחרדה.

כלומר – כדי שהמוח יהיה במיטבו והחתול יהיה רגוע, הוא חייב הרבה חיידקים טובים ומעט חיידקים רעים. וכדי שזה יקרה החתול צריך לאכול תזונה טבעית – בשר ומעט ירקות. זו התזונה שאיתה החתול התפתח במשך מיליוני שנים וזו התזונה שגם החיידקים הטובים במעי צריכים כדי לשגשג ולעזור לחתול להיות רגוע ושלו. חיידקים רעים ניזונים מסוכר וכשאוכלים תזונה עתירת פחמימות, החיידקים הרעים והטפילים משגשגים.

המיקרוביום מושפע באופן ישיר מהתזונה של החתול. תזונה טבעית מתאימה ביולוגית ומגוונת היא הבסיס למיקרוביום יהיה מאוזן ומגוון, מערכת עיכול בריאה, וחתול רגוע. עוד על מיקרוביום.

(7) מימוש יצרים חתוליים

חתול רגוע הוא חתול שמתנהג כמו חתול. אנחנו רוצים לאפשר לחתול לממש את האינסטינקטים הטבעיים שלו – להריח, לזוז, לטפס, לרוץ, לצוד, ליהנות מהשמש, להשקיף ולנוח היטב. כדי שכל זה יקרה אנחנו צריכים להכניס את הטבע הביתה ולוודא שיש לחתול מספיק משאבים.

א. משאבים

חתול רגוע הוא חתול שיש לו משאבים בשפע, ואינו דואג להישרדות. רוב הסיכויים שמיעוט משאבים אינה הסיבה שהחתול שלכם בחרדה, אבל חשוב לסמן וי גם כאן ולוודא שיש לו הכול.

  • אוכל:
    • האכלה בנפרד, לא צמוד לחתולים אחרים.
    • כמות אוכל מספקת – גם אם החתול שמן! לא מרעיבים את החתול
    • מיקום עמדת האכלה – האם החתול יכול לאכול בשקט בלי שצופים בו? יש חתולים דומיננטים יותר שיהיו הראשונים לאכול, ויש חתולים ביישנים שיאכלו רק כשכל האחרים אכלו ואזור האכלה פנוי מחתולים, כלבים ואנשים.
  • מים טריים: שטיפת הכלי והחלפת המים מדי יום.
  • ארגזי חול: ארגזי החול צריכים להיות פתוחים ולא סגורים, עם דופן לא גבוהה מדי שמאפשרת הצצה החוצה, לא שירותים אוטומטיים, במיקום שקט ונסתר אך כזה שמאפשר השקפה על אויבים והימלטות מהירה. מספר ארגזי החול צריך להיות בהתאם לכמות החתולים בבית (באידיאל – מספר החתולים ועוד אחד). לקריאה מורחבת על יצירת שירותים נעימים לחתול.
  • מנוחה: מקומות גבוהים ונמוכים להתחבא בהם בהם החתול מרגיש בטוח לנוח ולישון.
  • Safe zone: מקום שקט בו החתול יכול להתחבא ויש לו כל מה שהוא צריך כדי לשרוד – בעיקר מים ומקום לעשיית צרכים.

ב. העשרה סביבתית ופעילות גופנית

חתולים צריכים לגרד, לטפס, לצוד, להשקיף מלמטה ולהתחבא, זה חלק מה-DNA הפראי שלהם וכל הפעולות האלה עושות אותם מסופקים ונינוחים.

  • שפע של מתקני טיפוס, מתקני גירוד (אנכיים ורוחביים), מיטות נעימות גבהים שונים, במרקמים שונים – אלו הם מקומות בהם החתול מטביע את הריח שלו ולכן אם יש מספר חתולים נרצה מספר מתקנים ולא אחד.
  • משחק: כל יום החתול צריך להפעיל את רצף הציד (התבוננות, מרדף, הסתערות ואכילה) רצוי כמה פעמים ביום. הדרך לעשות זאת היא על ידי משחק אקטיבי שלנו עם חכה בה אנו מפעילים את החתול וגורמים לו להתאמץ כדי לצוד את הטרף (מדריך למשחק נכון עם החתול).

מתקני הטיפוס, הגירוד והמשחק איתנו יגרמו לחתול להיות פעיל פיזית ולשחרר הורמוני אושר שחיוניים לרגיעה ולמצב רוח תקין.

ג. הכנסת הטבע הביתה

החתול שלנו הוא חתול בר שעושה מיאו, אל תשכחו את זה, הוא לא מבויית והוא צריך את הטבע. הצלנו את חייו והענקנו לו ביטחון ואהבה בביתנו, אבל זה לא טבעי עבורו להיות כלוא בדירה צפופה וסגורה ועלינו לעשות את המקסימום כדי להכניס את הטבע הביתה.

פתחו את החלון והתריסים (רק לאחר התקנת רשת ייעודית לחתולים) ואפשרו לחתול ליהנות מהאוויר הצח, ציוץ הציפורים, ניחוח הפרחים, והחשיפה המרפאת לקרני השמש. אדנית עם אדמה מבחוץ גם תהיה נהדרת. הביאו הביתה עלים יבשים וענפים גזומים שמצאתם כדי לאפשר לו ליהנות מהריח המרגש.

אם אתם יכולים בנו עבורו קטיו עשירה בצמחים בטיחותיים בחצר, במרפסת או בחלון. קטיו היא חצר סגורה ברשת בטיחותית שמאפשרת לחתול ליהנות מהעולם בחוץ ללא סכנה לחייו. אם אין לכם חצר או מרפסת אפשר ליצור גומחה בטיחותית מחוץ לחלון בבית דירות.

המטרה היא להפעיל כמה שיותר את חושי החתול – שמיעה, הרחה ומגע. למשוך ציפורים וחרקים, להכניס שמש ולאפשר תנועה של אויר טרי הביתה.

(8) מגע מרפא

אם אנחנו נוגעים ביד במשהו רותח האינסטינקטים שלנו ישר מרחיקים אותה אבל חיבוק ממושך מפריש הורמוני אושר. העור מלא בעצבים רגישים ומשדר לנו ולחתול מה בטוח ומה לא. מגע נעים, עדין ובטוח גורם להפרשת הורמוני אושר ובעל יכולת ריפוי והרגעה.

לא כל מגע הוא מרגיע.

אנחנו בקטע של חתולים פה, אבל דמיינו רגע כלב, כשאנחנו מתלהבים מגור כלבים אנחנו מלטפים אותו מהר ובנמרצות תוך כדי צווחות “אתה כזה מתוקקקקקק!”, נכון? ואז גם הכלבלבי מתרגש ומתרוצץ סביבנו במעגלים וקופץ עלינו וכולנו בהתלהבות ובאטרף.

אז כשאנחנו רוצים להרגיע את החתול, נעשה בדיוק הפוך.

נלטף באיטיות רבה עם תנועות ארוכות לאורך הגוף מהראש לכיוון הזנב או הגפיים ונדבר בשלווה עם קול נמוך ומרגיע. איטי זה אומר רבע או שמינית מהמהירות הרגילה שלנו. זה מרגיש כמו נצח, אבל זה דווקא נחמד וגם מצריך מאיתנו להיות מרוכזים בחתול.

וכשאנחנו מרוכזים בחתול אנחנו שמים לב לתגובה שלו למגע שלנו. מתי הספיק לו, מתי הוא רוצה עוד. תמיד נרצה להפסיק רגע לפני שהוא מגיע למצב של גירוי יתר, מזיז את הזנב בפראות, נוהם או נושך אותנו.

הקדישו לחתול זמן, לטפו באיטיות ובעדינות, התכרבלו איתו והביעו אהבה. זה מרגיע.

יש טכינקות של מגע שאפשר ללמוד, למשל Tellington TTouch.

(9) ארמותרפיה

חוש הריח הוא אחד החושים העוצמתיים ביותר עבור החתולים. הוא משמש אותם לציד מוצלח, להבנת המצב הבריאותי של חתול אחר, ללקיחת בעלות על טריטוריה, להבנה האם האוכל בצלחת בטוח עבורם וגם להרגעה.

ארמותרפיה היא טיפול באמצעות ריח ומבוססת על צמחי מרפא.

מולקולות הריח הן כימיקלים נדיפים שהצמחים מייצרים שמתפזרים באויר ונקלטים בקולטני הריח שבאף. הם עוברים כמידע עצבי לחלקים שונים במוח וביניהם לאמיגדלה, שהיא מבנה במוח המעורב בתהליכים רגשיים (למשל התגובה לפחד) ויצירה של זכרונות רגשיים. ריחות משפיעים באופן ישיר על מצב הרוח של החתול.

לבני אדם יש כ-5-6 מיליון קולטני ריח באף ולחתולים 200-300 מיליון. זו לא טעות הקלדה ואין כאן אפס מיותר, חתולים מריחים פי 30-60 מבני אדם ובנוסף יש להם גם איבר הרחה שאין לבני אדם, איבר יעקובסון. חתולים מושפעים מריחות יותר מאיתנו וארמותרפיה היא דרך נהדרת להרגיע את החתולים שלנו.

כללי בטיחות

  1. ללמוד ולהיזהר. לחקור את הצמחים ואת אופן ההגשה. לצמחים יכולה להיות השפעה שלילית, ויכולה להיות להם השפעה שונה אם החתול חולה או לוקח תרופות. עם חתולים ושמנים אתריים חשוב כפליים להיזהר מאחר והם מרוכזים ומאוד עוצמתיים. יש ספרים, יש נשות מקצוע, יש עם מי להתייעץ אם אתם לא בטוחים.
  2. האיכות קריטית. קנו צמחים ושמנים אתריים רק באיכות ראויה לבני אדם, אורגניים וכאלה שבוודאות אינם מדוללים או מעורבבים עם חומרים סינטטים זולים. חומרי גלם זולים יפגעו בחתול.
  3. תמיד בחירה חופשית. לא מוסיפים לאוכל, לא מוסיפים למים (אלא אם כן יש עוד מים נטולי טעם), לא סוגרים בחדר אחד עם מקור הריח. נותנים לחתול להחליט האם הוא רוצה להשתמש בצמח ולכמה זמן.
  4. כשיש לכם זמן. אתם רוצים להתבונן בתגובה של החתול, ולהשגיח עליו בזמן שהוא משתמש בצמח ומתרפא. אל תעשו זאת כשאתם ממהרים ובוודאי לא כשאתם לא בבית להשגחה.

צורות הגשה

אחוז החומרים הפעילים משתנה בהתאם לדרך ההגשה של צמחי המרפא – החל מצמחים מיובשים להם הריכוז הנמוך ביותר, דרך הידרוסולים ועד שמנים אתריים שהם המרוכזים ביותר והמשפיעים ביותר. יש עוד דרכי הגשה אבל אלו הנפוצות.

  • צמחי מרפא מיובשים – למדריך בחירה חופשית עם חמישה צמחי מרפא להרגעה.
  • הידרוסולים הם המים שנשארים אחרי הכנת השמרים האתריים, הם מכילים חומרים פעילים בריכוז נמוך מאוד. אני פחות ממליצה על השימוש בהם.
  • שמנים אתריים הם מיצוי של החומרים הנדיפים של הצמח, מוזמנים למדריך המקיף שלנו על טיפול בטיחותי בחתולים עם שמנים אתריים. יש להשתמש בהם בזהירות מירבית עם חתולים – במסגרת ייעוץ של אשת מקצוע, לאחר לימוד מקיף, תמיד לדלל עם שמן נשא ולעולם לא בבליעה ולא בחדר סגור. וטרינרית מומחית לעבודה עם שמנים אתריים וחתולים: ד”ר ג’נט רוארק.

בברכת מיאו

אתם לא חייבים ליישם הכל בבת אחת. התחילו עם התזונה, ודאו שיש מספיק משאבים ואח”כ נסו את הכלים האחרים, כל פעם משהו אחר. ואם לבד לא מצליח – אל תהיו לבד, התייעצו עם אנשי המקצוע המעולים שיש בעולם וגם פה בארץ.

יש עוד כלים ושיטות שאפשר לנסות: משטח הארקה (קרקוע Grounding), דיקור, מוזיקה מרגיעה, תוספי תזונה, תרפיית-צבע, חיזוק חיובי.

יהיה בסדר 💚

מירה

אם יש לכם שאלות על התוכן – מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו “חתולים טבעיים” ולשאול אותנו. נתראה שם!

לקבלת עדכונים על מדריכים חדשים בבלוג

עוד מדריכים על החתול שלך:

כלכלי

שופינג לחתולים – איכותי ובריא

מה כיף יותר משופינג לחתולים? מצרפת סקירה והמלצות על מוצרים בטוחים ואיכותיים עבור החתולים שלנו, וכמה טיפים לקניה חכמה וחסכונית יותר. אני לא ממליצה כאן על מוצרים זולים מסין כי רובם מסוכנים ורעילים, ולמרות שהמחיר הזול מפתה גם אותי, בכל מה שקשור לחתולים – נעדיף מעט, איכותי ובריא על פני

להמשך קריאה »
תזונה טבעית

מרק העצם האולטמטיבי

מרק עצם הוא תרופת סבתא עתיקה בתרבויות רבות ומשמש לחיזוק מערכת החיסון ומערכת העיכול. מרק העצם מתקבל מבישול ארוך של עצמות עוף או עצמות בקר, בעיקר עצמות מח, עצמות מפרק או ברך וגידים. חלקים אלה עשירים בחלבונים ייחודיים ומינרלים המשתחררים במהלך הבישול הארוך מהעצמות, מהסחוסים ומהגידים ועוברים לנוזל.  עצמות וסחוסים

להמשך קריאה »
מערכת העיכול

מעי דליף

אם כתבתי על המעי בלי לצטט את היפוקרטס, האם כתבתי על המעי? “כל המחלות מתחילות במעי” אמר היפוקרטס, ודי צדק, סה”כ. גירודים, קרחות בעור, פצעים, כל מה שקוראים לו (בטעות) אלרגיות ומחלות אוטואימיוניות – הם תוצאה של מעי דליף. מעי דליף הוא מצב בו נוצרים חורים בדופן המעי המאפשרים לרעלים,

להמשך קריאה »

כיף שחזרתם ♥

התחברו באמצעות גוגל או מייל וסיסמה

אם עדיין לא פחתתם חשבון אצלנו תוכלו לפתוח חשבון בתהליך הרכישה בדף התשלום, או גם כאן - אבל רק דרך גוגל.

או

יש! המייל הראשון שלנו בדרך ♥

אם הוא הגיע לתיקיית קידום מכירות כדאי לגרור אותו לאינבוקס כדי לא לפספס את המיילים השווים שלנו:
אפשר להגדיל את התמונה בלחיצה