מערכת החיסון החכמה של החתולים מייצרת נוגדנים כאשר היא נחשפת לוירוסים וחיידקים. אם מערכת החיסון אינה חזקה, והחתול נחשף לראשונה לכמות גדולה מהוירוס, יכול להיות שמערכת החיסון לא תצליח לייצר נוגדנים במהירות גבוהה מספיק כדי להילחם בוירוסים, והחתול יחלה.
החיסון נועד לאפשר חשיפה ראשונית לכמות קטנה ולא מזיקה מהוירוס, כדי שהמערכת החיסונית תלמד לייצר נוגדנים אך בלי שהחתול יחלה במחלה. החיסון כולל כמות קטנה של וירוס מומת או חי-מוחלש וברוב המקרים יגרום למערכת החיסונית לייצר את הנוגדנים המתאימים ולשמור את הוראות הייצור שלהם בזיכרונה.
בפעם הבאה שהחתול ייתקל בוירוס או בחיידק, מערכת החיסון תזהה אותו במהירות, תייצר עבורנו נוגדנים לפי התוכנית שכבר קיימת בזכרונה ותשמיד את הוירוסים מבלי שהחתול יחלה באופן משמעותי.
(1) איך עובדת מערכת החיסון?
מערכת החיסון (שלנו ושל החתולים) מגינה על הגוף מפני פתוגנים– מחוללי מחלות הפולשים לגוף כמו וירוסים וחיידקים. המערכת כוללת תאים מסוגים שונים לזיהוי ותקיפה. כאשר המערכת פועלת בהצלחה היא מווסתת את היקף התקיפה כך שהגורמים הפולשים יושמדו, אבל תאי הגוף לא יושמדו.
נוגדן (Immunoglobulin, IG, AB או antibody) הוא מולקולת חלבון של מערכת החיסון שתפקידו להשמיד פולשים. לאחר שתאים אחרים של מערכת החיסון זיהו את האנטיגן (Antigen) המצוי על פני השטח של הוירוסים והחיידקים, הנוגדן נקשר לאנטיגן ומביא להשמדת הפתוגנים. כל נוגדן יודע להיקשר לסוג אחד בלבד של אנטיגן (פולש) ולכן לכל וירוס ולכל חיידק מערכת החיסון צריכה לפתח נוגדנים ספציפים.
אחרי חשיפה ראשונה של מערכת החיסון לפתוגן וייצור הנוגדנים, המערכת זוכרת את הפתוגן. בפעם הבאה שהיא תיתקל בו, היא תדע לייצר במהירות את הנוגדנים המתאימים.
בסרטון הבא של TED יש הסבר טוב על מערכת החיסון של בני אדם (באנגלית):
החיסון מכיל כמות קטנה של פתוגן מומת או חי-מוחלש שמוחדר למחזור הדם על מנת לעודד את מערכת החיסון לייצר נוגדנים נגד הפתוגן, ממש כאילו החתול נדבק באופן טבעי בפתוגן, רק שמדובר בכמות קטנה ובחיידק / וירוס לא פעיל.
במפגש עם פתוגן חדש, למערכת החיסון לוקח כ-14 יום להגיע לכמות מקסימלית של נוגדנים בדם ולכן אין טעם לתת סט נוסף של חיסונים לפני שחלפו שבועיים מהחיסון הקודם.
(2) חיסונים לחתול: משולש או מרובע
החיסון שמקבלים החתולים משלב חיסונים לשלושה או ארבעה וירוסים וחיידקים:
- וירוס הרפס חתולים (רינוטרכאיטיס) Feline Viral Rhinotracheitis – הוירוס אינו קטלני בחתולים בוגרים אך גורם למחלה כרונית לא נעימה המתבטאת באף מנוזל, עיניים דומעות ודלקת בפה ומתפרצת כאשר החתול נמצא בסטרס. חתול שנדבק בוירוס יהיה נשא לכל החיים.
- וירוס קליצי Feline Calici Virus – מחלה הגורמים לפצעים בפה, נזלת באף, התעטשויות, הפרשות מהעיניים ודלקות בדרכי הנשימה. הוירוס מופץ על ידי מגע עם רוק, נזלת, הפרשות עיניים או חלקיקים המתפזרים בהתעטשות של חתולים נגועים.
- וירוס פאנלויקופניה (FPV – Feline Panleukopenia Virus) שגורם למחלת חתלתלת (פארוו Parvo) – מחלה קטלנית, גורמת לחולשה, שלשולים, הקאות ואפילו מוות.
- בחיסון המרובע – חיסון לכלמידיה (Chlamydia), חיידק הגורם לדלקות בדרכי הנשימה ובעיניים, שיעול, התעטשויות, הפרשות מהעיניים ונזלת.
חיסון כלבת (Rabies)
בנוסף ניתן לחסן חתולים שמסתובבים בחוץ נגד כלבת. כלבת היא מחלה קטלנית הנפוצה אצל תנים ושועלים ומועברת לחתולים וכלבים על ידי נשיכה (הוירוס מועבר מהרוק הנגוע לדם). כל בע”ח שחולה בכלבת ימות בתום תקופה הדגירה הנמשכת 10 ימים ועד מספר חודשים. הוירוס מועבר מהפצע אל המוח וגורם לדלקת וזיהום המביאים למוות.
מלבד לגורם המחלה המומת או מוחלש, חיסונים מכילים עוד רכיבים, בינהם משמרים. אחד המשמרים בחיסון כלבת הוא החומר תימרוסל (Thimerosal) המבוסס על כספית (mercury). חומר זה מקושר לסיכוי מוגדל לסרטן במקום הזריקה ולכן נדרוש מהוטרינרית להשתמש בחיסון שהוא t-free, חיסון ללא תימרוסל.
את חיסון הכלבת ניתן בנפרד מהחיסונים הרגילים כדי לא להעמיס על המערכת החיסונית של החתול. חיסון הכלבת הראשון נותן הגנה למשך שנה, וכל חיסון נוסף לאחר מכן בד”כ מספק הגנה למשך 3 שנים. בדקו עם הוטרינרית שאכן החיסון הניתן לחתול מוגדר כמספק הגנה לשלוש שנים.
(3) מתי לחסן גורים?
חלב האם המופק בימים הראשונים לאחר הלידה (בעיקר ב-24 שעות הראשונות) נקרא קולסטרום והוא מכיל נוגדנים נגד וירוסים וחיידקים של אמא חתולה. הנוגדנים נספגים לדם של הגור הקטנטן דרך מערכת העיכול ומתחילים להסתובב בגופו ולהגן עליו. כך בשבועות הראשונים לחייו, לגור יש הגנה מפתוגנים מחוללי מחלות. הנוגדנים מהאמא נעלמים באופן הדרגתי לאחר 10-16 שבועות. כדי שהמערכת החיסונית של הגור תלמד לייצר נוגדנים בעצמה היא צריכה להיחשף לפתוגנים.
אם החיסון ניתן לגור בגיל צעיר מדי, הנוגדנים שהתקבלו מהאמא ישמידו את הפתוגן והמערכת החיסונית לא תלמד לייצר נוגדנים בעצמה. אנחנו לא יודעים כמה נוגדנים הגור הספציפי קיבל מהאמא וכמה זמן בדיוק הם מתקיימים בגופו – ולכן ההמלצה הוטרינרית היא לתת 2 סטים של חיסונים בהפרש של מס’ שבועות. את החיסון הראשון נותנים בסביבות גיל 10-12 שבועות וסט נוסף של חיסונים ינתן כ-4 שבועות לאחר מכן.
אם הגור מקבל את החיסון הראשון בגיל 16 שבועות ומעלה, יכול להיות שמספיק רק חיסון אחד ואין צורך בבוסטר 4 שבועות לאחר מכן.
(4) בדיקות נוגדנים ♥♥♥
חיסונים מקבלים אישור רגולטורי על התוקף שלהם לאחר שהוצגו מחקרים המראים שהחיסון אפקטיבי ומספק הגנה למשך שנה, 3 שנים או כל מספר שנים אחר. אם לא בוצע מחקר למספר שנים ארוך, או שקבוצת הביקורת לא כללה מספיק מקרי תחלואה – יכול להיות שהחיסון לא יקבל אישור למספר שנים ארוך יותר, למרות שבפועל הוא מספק הגנה למספר שנים, ולא רק לשנה אחת או 3 שנים.
ביצוע חיסון חוזר מדי שנה כאשר בגוף החתול יש עדיין נוגדנים לוירוס – לא מספק עוד הגנה אך כן כרוך בסיכון. כדאי לעשות חיסון חוזר רק כאשר רמת הנוגדנים בגוף החתול נמוכה או לא קיימת. כדי לדעת מהי רמת הנוגדנים בגוף מבצעים בדיקת נוגדנים הנקראת באנגלית Titer Test או Anti-Body Test.
החל מאוגוסט 2023 הבדיקה מוצעת בארץ על ידי מעבדת אמל! אמל היא מעבדה וטרינרית מתקדמת שעובדת עם המרפאות הוטרינריות בכל רחבי הארץ. הבדיקה נקראת Vaccicheck והיא מיוצרת על ידי החברה הישראלית ביוגל. הבדיקה בודקת נוגדנים ל-3 פתוגנים: וירוס הרפס, וירוס קליצי ווירוס פאנלויקופניה והיא לא כוללת נוגדנים לחיידק כלמידיה שהוא החיסון הרביעי בחיסון המרובע ואינו קיים בחיסון המשולש.
הסבירו לוטרינרית שלכם שאתם מעוניינים בבדיקת נוגדנים לחתול ושהבדיקה ניתנת לביצוע במעבדת אמל. הוטרינרית תדבר עם מעבדת אמל ותחזור אליכם עם עלות מלאה של הבדיקה (התשלום לאמל על הבדיקה והתשלום לוטרינרית על לקיחת הדם, הטיפול והמשלוח). נכון לספטמבר 2023 עלות בדיקת הנוגדנים באמל היא 240 ₪, והמרפאה הוטרינרית שלי לוקחת 80 ₪ נוספים על לקיחת הדם והמשלוח, סה”כ 320 ₪.
תוצאה שלילית של בדיקת נוגדנים רק אומרת שבמחזור הדם לא מסתובב נוגדנים לפתוגן. גם במקרה זה יכול להיות שמערכת החיסון זוכרת את הפתוגן ותצליח לייצר נגדו נוגדנים במהירות ברגע שהפתוגן יפלוש לגוף.
(5) חיסון לחתול בוגר עם היסטוריה לא ידועה
גורי חתולים רגישים מאוד לפתוגנים, חולים בקלות וגם לצערי הרב מתים במקרים רבים מהמחלה. אבל חתול בוגר שהינו בריא, כנראה כבר נתקל בפתוגנים השכיחים במסגרת חייו ברחוב ופיתח עבורם נוגדנים באופן עצמאי.
הדרך הנכונה ביותר לדעת האם לחתול יש נוגדנים לוירוסים ולחיידקים היא לבצע בדיקת נוגדנים. באופן אישי לפני שבדיקת הנוגדנים היתה זמינה, אני בחרתי כן לחסן את החתולים הבוגרים שאימצתי מהרחוב.
(6) תדירות חיסון לחתולים בוגרים
המרפאות הוטרינריות בארץ משתמשות בפרוטוקול חיסונים אחיד – חיסון שנתי. עבור חתולי בית לעיתים ימליץ הוטרינר לחסן רק פעם בשנתיים או שלוש. לחיסוני הליבה הניתנים בחיסון המשולש יש פוטנציאל לספק הגנה לחתול לכל החיים ולכן כדאי מאוד לבצע בדיקת נוגדנים במקום חיסון שנתי אוטומטי.
אם לא עושים בדיקת נוגדנים, ההמלצה של וטרינרים הוליסטים היא לחסן לא יותר מאשר פעם ב-3 שנים, גם עבור חתולי בית-חוץ.
~~ אין לראות בכתוב כאן המלצה, יש להתייעץ עם הוטרינר שלכם ~~
(7) מיקום ביצוע החיסון
לחתולים יש נטיה גנטית לפתח גידולים סרטניים במקום בו ניתנת זריקה (Injection Site Sarcoma), בעיקר בחיסון לכלבת, ולכן ההעדפה היא לבצע את החיסון ברגל האחורית, במיקום נמוך ככל האפשר. כך במידה ואכן מתפתח גידול, ניתן לבצע כריתה של הרגל. חתולים עם 3 רגליים מתפקדים ממש יופי! יותר קל להם כאשר חסרה רגל אחורית מאשר קדמית, אבל גם בלי רגל קדמית הם רצים וקופצים ועפים על החיים.
כל עוד החתול שלכם מאפשר לוטרינר לתת את הזריקה ברגל – זה עדיף. חתולים תוקפניים – לפעמים אין ברירה אלא לתת להם בעורף דרך הכלוב.
(8) תזמון החיסון
חתול בריא – אנחנו רוצים לתת את החיסון לחתול כאשר הוא בריא ומרגיש טוב. המטרה היא שהמערכת החיסונית תזהה את הוירוס, תייצר נגדו נוגדנים ותשמיד אותו. אם החתול חולה והמערכת החיסונית שלו כבר עסוקה, החיסון יכול להעמיס עליה יעמיס יותר מדי והיא לא תלמד לייצר נוגדנים, והחתול לא יהיה מחוסן. מאותה סיבה לא ניתן את החיסון בסמיכות לניתוח, החתול זקוק לזמן החלמה.
לא לתת 2 חיסונים באותו זמן – אם החתול מפתח תגובה לחיסון, אנחנו נרצה לדעת איזה מהחיסונים יצר את התגובה. באופן מעשי – לא ניתן את חיסון הכלבת ביחד עם החיסון המשולש, גם אם זה אומר שתי נסיעות נפרדות לוטרינר. את החיסונים ניתן במרווחים של 3-4 שבועות.
תגובות לא רצויות לחיסון
איך שלא נסתכל על זה, חיסון הוא החדרת גורם זר לגוף למטרת מלחמה. אומנם התוצאה השכיחה מבורכת, אבל יתכנו גם תגובות לא רצויות. מעבר לגידולים במקום הזריקה, ייתכנו גם תגובות אלרגיות שיכולות להיגרם מהרכיבים הנוספים הנמצאים בחיסון כמו משמרים או מסייעים (Adjuvant).
תגובות אלרגיות יכולות להיות מיידיות: נפיחות בפנים, פריחה, הקאה, שלשול או קריסה; או מאוחרות: חולשה, כאב שרירים, חום ואובדן תיאבון. אם החתול שלכם סובל מתגובה אלרגית לחיסונים – שקלו טוב מאוד האם תרצו לחסן אותו שוב. לפעמים הוטרינר יתן לחתול סטרואידים כדי להקל על התגובות האלרגיות, אבל סטרואידים מדכאים את מערכת החיסון ולכן ייתכן והיא לא תצליח לייצר את הנוגדנים הדרושים – ואז מה עשינו?
בברכת מיאו
באופן אישי אני מאמינה בביטוי better safe than sorry. אני משתדלת לא לקחת סיכונים (אין לי מושג איך עשיתי צניחה חופשת בניו-זילנד) ואני בהחלט בעד חיסונים. אבל בכל מה שנוגע לחיסונים – צריך לעשות את זה חכם. למדו את הנושא, התייעצו עם אנשי מקצוע, השקיעו בבדיקת נוגדנים וגבשו דעה משל עצמכם.
מקורות טובים ללימוד הנושא הם:
- ראיון של ד”ר קרן בקר (הנהדרת) עם ד”ר רונלד שולץ, אימונולוג מוביל בתחום חיסונים לבע”ח. יש לה עוד מספר ראיונות איתו, אפשר לחפש ביוטיוב או בבלוג שלה.
- קורס אריכות חיים לחתולים של ד”ר ג’ודי מורגן (הנהדרת גם היא!).
- הקבוצה הנהדרת “רפואה משלימה לבע”ח” בפייסבוק. אם תעשו חיפוש על “חיסונים לחתולים” תמצאו את השאלה שלי בנושא והתשובות המקצועיות שקיבלתי.
בהצלחה!
♥ מירה