26/04/2024
משלוח עד הבית ב-15 ₪ | משלוח ראשון חינם עם קופון
משלוח עד הבית ב-15 ₪ | משלוח ראשון חינם עם קופון
הי!
אנחנו מיאוּמי - אוכל טבעי לחתולים: חנות לאוכל טבעי וחטיפים טבעים לחתולים ואתר תוכן עם מדריכים ורעיונות לגידול חתולים ושיפור איכות החיים שלהם ושלכם.
לקבלת עדכונים על מדריכים חדשים בבלוג:
התקדמות במדריך
מאמרים אחרונים:
גוף החתול – מבט על מערכת הגוף השונות
טיפול בחתולים בצורה בטיחותית עם שמנים אתריים
מחלת הסוכרת לא נופלת מהשמיים על החתול המתוק שלכם, היא לא נוצרת ביום אחד והיא בוודאי לא גזירת גורל גנטית. סוכרת היא מחלה שנגרמת על ידי אכילה לאורך זמן של תזונה פחמימתית שאינה מתאימה לחתול.
סוכרת היא מצב מסוכן של רמות גבוהות של סוכר בדם. כדי להבין את מחלת הסוכרת אנחנו קודם כל צריכים להבין את תפקיד הסוכר בגוף ואיך גוף בריא מווסת את רמות הסוכר.
אין מספיק מחקרים על תזונה ובריאות של חתולים, ומתוך המחקרים שיש, מעטים אם בכלל הם אוביקטיבים ולא מוטים מראש לטובת יצרנית המזון או יצרנית התרופות שמממנת אותם. התוכן שאציג פה מבוסס במידה רבה על מחקר מחלת הסוכרת בבני אדם.
אני לא וטרינרית ולא רופאה, המידע כאן נלקח מלימודי התזונה העצמאיים שלי על תזונת בני אדם ותזונת חתולים. טיפול בחתול שאובחן כחולה בסוכרת יש לבצע יחד עם הוטרינרית, כולל שינוי תזונתי.
אשתמש במונחים סוכר וגלוקוז לסירוגין, רק קחו בחשבון שסוכר לבן תעשייתי מכיל 50% גלוקוז ו-50% פרוקטוז, אבל במאמר זה נתייחס רק לגלוקוז כאל סוכר.
כל תא בגוף צריך אנרגיה כדי לבצע את מגוון התהליכים שבו (תא שריר מתכווץ, תא כבד עושה תהליכים מטבוליים). יחידת האנרגיה המשמשת את התא נקראת ATP והיא מופקת במיטוכונדריה של התא על ידי שימוש בגלוקוז, חומצת שומן, חומצת אמינו או קיטונים (תוצר לוואי של שריפת שומן). הפקת ATP מגלוקוז היא המהירה ביותר ולכן גלוקוז חיוני למצבי חירום.
בתאי השרירים והכבד קיים מאגר גלוקוז קטן בצורת גליקוגן. כשהחתול בסכנת חיים וצריך להילחם או לברוח, מופרש הורמון הסטרס קורטיזול שנותן פקודה לשחרר סוכר. תאי השריר מפרקים את הגליקוגן לגלוקוז, ממירים את הגלוקוז לאנרגיה ומתגייסים לעבודת ההישרדות.
גם לא במצב חירום, הדם מכיל רמה נמוכה של גלוקוז לאורך כל היום כי תאי הדם האדומים משתמשים רק בגלוקוז כמקור אנרגיה. רמה תקינה של סוכר בדם לחתול היא בין 80-120 מ”ג לדציליטר. זה שווה ערך לכ-1/16 כפית סוכר בדם (לבני אדם יש כפית אחת של גלוקוז ב-5 ליטר דם לשם השוואה).
החתול יכול לייצר את הגלוקוז הדרוש לו מחלבון. מולקולת גלוקוז מורכבת מאטומי פחמן, מימן וחמצן הקיימים גם בחומצות אמינו (אבני הבניין של החלבון), ולכן החתול אינו צריך לאכול גלוקוז על מנת לשמור על רמת גלוקוז תקינה בדם ועל מאגרי גליקוגן.
לחתול יש כ-300 מ”ל דם בגוף (משתנה לפי גודל החתול). רמת הגלוקוז נמדדת ביחידות של מ”ג סוכר לדציליטר. דציליטר הוא עשירית הליטר, כך ש-300 מ”ל הם 0.3 ליטר ו-3 דציליטר. בכפית סוכר יש 4 גרם סוכר שהם 4,000 מ”ג סוכר. רבע גרם סוכר (1/16 כפית) הם 250 מ”ג ב-3 דציליטר יתנו לנו ערך סוכר בדם של 83 מ”ג/ד”צ.
פחמימה היא שם אחר לסוכר. לא משנה איך תהפכו את זה, גם אם תוסיפו לסוף הפחמימה “מורכבת”, היא עדיין סוכר. עמילן הוא סוכר, חיטה, אורז, תפו”א – הם כולם סוכר.
כאשר החתול אוכל פחמימות הן מתפרקות במערכת העיכול לגלוקוז ונספגות דרך המעי למחזור הדם. כשיש רמות גבוהות של גלוקוז בדם, מעבר לטווח הנורמלי, תאי הגוף ישתמשו קודם כל בגלוקוז כמקור ליצירת ATP עבור התהליכים השוטפים המתקיימים בהם, גם אם לא מדובר במצב חירום. כאשר התאים לקחו את כל הסוכר הדרוש להם מהדם לייצור אנרגיה, עודפי הסוכר יאגרו כגליקוגן בכבד ובשרירים. כאשר מאגרי הגליקוגן התמלאו, עודפי סוכר נוספים בדם יאגרו כשומנים בתאי השומן.
אין לסוכר עוד תפקידים למעט שימוש לאנרגיה מיידית. אין לו שום תפקיד מבני – הוא לא משמש לבניית רקמות, אנזימים, הורמונים או שום דבר אחר בגוף. הוא דרוש רק עבור הפקת אנרגיה מהירה במצבי חירום ועבור תאי הדם האדומים בזמני שגרה. תאי הגוף משתמשים בגלוקוז כאשר הוא קיים במחזור הדם מחוסר ברירה – חייבים לסלק את הגלוקוז מהדם כי רמות גלוקוז גבוהות בדם הן רעילות! עודף סוכר בדם מזיק לעצבים ולנימים הקטנים באיברי הגוף וגורם לנזקים חמורים, במיוחד בכליות ובעיניים (ברשתית יש הרבה נימים קטנים).
סוכר הוא כל כך מסוכן ורעיל שהגוף משקיע משאבים ומאמצים אדירים כדי לסלק עודפים ממנו ממחזור הדם.
כשהחתול בסכנת חיים הורמון הסטרס גורם לשחרור סוכר למחזור הדם. לכן לחתול שנמצא בסטרס תמידי או תכוף יכולות להיות רמות גבוהות של סוכר גם אם הוא לא אוכל פחמימות. הגוף מפרש מצב של סטרס כסכנת חיים – וכך הוא מגיב. הגוף הקדום של החתול לא מבין שהריב של אמא ואבא לא מסכן את חייו, הוא לא מבין שזה שהבאנו חתול נוסף הביתה אינו מאיים עליו מבחינת משאבים ושאנחנו נדאג שלכולם יהיה מספיק אוכל. מבחינתו, מבחינת הגוף שלו – כל איום, כל שינוי וכל מצב שגורם לסטרס מתפרש אבולציונית כמצב של סכנת חיים ומכניס את הגוף למוד הישרדות. והישרדות אומר שחרור סוכר למחזור הדם.
מהסיבה הזו בדיקת דם אצל הוטרינר יכולה להראות לפעמים רמת סוכר גבוהה, גם אם החתול בצום, וגם אם אין לו בכלל בעיית סוכרת. אלא שהביקור אצל הוטרינר מלחיץ אותו וגורם להפרשת קורטיזול ושחרור גלוקוז לדם כהכנה להישרדות.
בכל פעם כשיש סוכר במחזור הדם מעבר לנורמה הרצויה בשגרה (הדרושה לתאי הדם האדומים), הלבלב מקבל פקודה להפריש את ההורמון אינסולין. אחד מתפקידיו של אינסולין הוא לווסת את רמת הסוכר בדם ולשמור אותה בטווח הנורמה. הוא לא ההורמון היחיד שמשפיע על רמת הסוכר בדם, לדוגמה ראינו שגם קורטיזול משפיע על רמת הסוכר.
אינסולין מסתובב במחזור הדם, מגיע לכל תאי הגוף ונצמד לקולטני האינסולין שנמצאים על גבי התאים. ברגע שאינסולין נצמד לקולטן אינסולין הוא משמש כמפתח ופותח מעברים מיוחדים על גבי התא דרכם עוברים נוטריאנטים ממחזור הדם לתוך התא. כך נכנס הסוכר לתא – אבל גם חומצות אמינו, חומצות שומן, ויטמינים ומינרלים.
כשהתא מתמלא בסוכר, האינסולין משתחרר ממנו וממשיך הלאה, למלא תאים נוספים בסוכר. חשוב לזכור: ללא אינסולין אין כניסה של נוטריאנטים לתאי הגוף, לא גלוקוז ולא נוטריאנטים אחרים.
כשהתא מתמלא בסוכר, האינסולין משתחרר ממנו וממשיך הלאה, למלא תאים נוספים בסוכר. אבל כשהחתול אוכל פחמימות הגוף שלו מוצף בסוכר, הרבה מעבר ליכולת הקליטה של התאים. התאים משתמשים בסוכר אך ורק לשם הפקת אנרגיה, ויש גבול לכמות האנרגיה שהם צריכים להפיק ברגע נתון.
כאשר התאים קיבלו את מקסימום הסוכר שהם יכלו ועדיין יש סוכר במחזור הדם, הלבלב מקבל פקודה להפריש עוד אינסולין כדי להתמודד עם עודפי הסוכר בדם. עודף סוכר בדם הוא רעיל והגוף עושה כל מה שהוא יכול כדי להיפטר מהסוכר. כעת כמויות נוספות של אינסולין זורמות בדם, נצמדות לתאים ומנסות להכניס אליהם עוד סוכר.
אבל התא? הוא לא רוצה עוד סוכר ונמאס לו מאינסולין שכל הזמן נצמד אליו ומפוצץ אותו בסוכר. אז התא מתחיל להוריד את כמות קולטני האינסולין שלו. וכך, ככל שהחתול אוכל יותר סוכר, הלבלב מייצר יותר אינוסלין, עוד ועוד תאים מקטינים את כמות קולטני האינסולין שעליהם והופכים להיות עמידים לאינסולין. זה כבר לא מעניין את התא שיש מלא אינסולין שמסתובב בחוץ, לתא יש עכשיו מעט קולטני אינסולין כך שלא יהיה מצב שידחפו לתוכו יותר מדי גלוקוז.
זוהי עמידות לאינסולין (באנגלית Insulin Resistance, תנגודת אינסולין): כשתאים רבים בגוף מקטינים משמעותית את כמות קולטני האינסולין שעליהם כתוצאה מהצפת הגוף בסוכר.
עמידות לאינסולין יוצרת בעיה קשה, כי כשהתא עמיד לאינסולין, הוא לא יכול לקבל לתוכו את הנוטריאנטים האמיתיים שהוא צריך – חומצות שומן, חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים. התא מורעב.
תאים מורעבים בתוך איברים מביאים לתפקוד לקוי של האיבר – למשל בלוטת התריס לא תוכל לקבל את המינרלים הדורשים לה כמו יוד, סלניום ואבץ ולא תוכל לבצע את תפקידה. עמידות לאינסולין היא מחלה קשה שגורמת להתפתחות מחלות קשות נוספות.
כאשר התאים מורעבים הם משדרים למוח החתולי שהם לא קיבלו נוטריאנטים ושצריך לאכול עוד. אז החתול אוכל עוד ועוד מהגרגרים הפחמימתיים המזיקים ומזין את המעגל האכזר של סוכר ועמידות לאינסולין.
הסוכר ממשיך להגיע למחזור הדם, הדם מלא באינסולין, אבל תאי הגוף עמידים לאינסולין ולא מגיבים אליו. בלית ברירה אינסולין נותן פקודה לאגור את עודפי הסוכר כשומן. הסוכרים נשלחים לכבד, מומרים לשומן ומאוחסנים בתאי השומן.
קיבלנו חתול שמן, שהתאים שלו מורעבים כי הם עמידים לאינסולין, וגם כשיש נוטריאנטים בדם מעט מאוד מהם מצליחים להיכנס לתאים, כי התאים מתעלמים מהאינסולין, ובלי אינסולין אין כניסת נוטריאנטים לתאים. החתול שמן, רעב, יורד במשקל וחולה במחלות נוספות ☹️.
יש 2 סוגים של סוכרת, שמייצגים 2 מחלות הפוכות אחת מהשניה. סוג 1 נדיר, סוג 2 שכיח.
סוכרת סוג 1 (לשעבר “סוכרת נעורים” בבני אדם) – חוסר בהורמון אינסולין. תאי הלבלב משובשים והלבלב אינו יכול לייצר אינסולין, לכן יש לקבל אינסולין ממקור חיצוני (בלי אינסולין שיכניס חומרי מזון לתאים אין חיים!). תאי הלבלב יכולים להשתבש משתי סיבות: 1) מחלה אוטואימיונית – נוגדני מערכת החיסון תוקפים בטעות את תאי הלבלב עד להשמדתם; 2) הלבלב מתעייף בגלל ייצור מוגבר של אינסולין לאורך שנים ויכולת הייצור של אינסולין נפגעת.
סוכרת סוג 2 – רמות גבוהות של גלוקוז בדם הנגרמות עקב עמידות לאינסולין של תאי הגוף. עמידות לאינסולין נגמרת מאכילת פחמימות: הרבה סוכר בדם ⬅️ הרבה אינסולין בדם ⬅️ תאי הגוף הופכים להיות עמידים לאינסולין ⬅️ סוכר (ונוטריאנטים אחרים!) נשארים מחוץ לתאים ⬅️ הלבלב מפריש עוד יותר אינסולין. אינסולין נמצא במחזור הדם כל היום ברמות גבוהות ולמרות זאת אינו מצליח להכניס סוכר לתאים. התאים מורעבים.
למרות ששתי המחלות הפוכות, שתיהן נקראות סוכרת ובאופן שגוי גם הטיפול הקובנציונלי בהן זהה – הזרקת אינסולין.
מעתה ואילך אתייחס רק לסוכרת סוג 2 מאחר והיא שכיחה יותר בחתולים וניתן לטפל בה באמצעות תזונה.
סוכרת היא מחלה איטית שמתפתחת בהדרגה. בשלב הראשון כמויות האינסולין העצומות שהלבלב מייצר מצליחות להוריד את רמת הסוכר בדם, כך שבדיקת הסוכר בדם יוצאת תקינה (אם היו בודקים אינסולין היו רואים רמות גבוהות מאוד). אבל המחיר כבד, הלבלב מותש מייצור אינסולין ללא הפסקה ותאי הגוף הופכים להיות עמידים לאינסולין. התהליך לא קורה ביום אחד, הוא יכול לקחת חודשים ושנים.
כשהלבלב מותש ייצור האינסולין נפגע, במקביל התאים נשארים עמידים לאינסולין, הסוכר כבר לא מצליח להתפנות מהדם – ואז אפשר לזהות סוכרת בבדיקות הדם או השתן. בסוכרת יש רמה גבוהה במיוחד ורעילה של סוכר בדם לאורך היום.
התאים נמצאים במצב של הרעבה, כי הם עמידים לאינסולין ולא נכנסים אליהם מספיק נוטריאנטים. הם מדווחים למוח שהם מורעבים והמוח משדר לחתול לאכול עוד ועוד. אבל זה לא עוזר כי הגרגרים שהחתול מכילים עוד סוכר והתאים נשארים עמידים לאינסולין. פעילות התאים ותהליכים בגוף נפגעים.
נזכור שסוכרת אומרת שיש נוטריאנטים בדם, אבל הם לא מצליחים להיכנס לתוך התאים. זה אומר שחלבון לא מצליח להיכנס לתאי השריר, או שיוד לא מצליח להיכנס לתאי בלוטת התריס. הנוטראנטים חשובים לתפקוד כל מערכות הגוף וכשהתאים מורעבים ולא מקבלים נוטריאנטים – המערכות מתחילות להשתבש.
חלק מהסימנים של סוכרת ועמידות לאינסולין:
• ירידה במשקל משולבת עם רעב ואכילה מוגברים – תאי הגוף מורעבים ומשדרים למוח לאכול עוד ועוד. אבל הנוטריאנטים לא נכנסים לתאים, אין ממה לקיים ולתחזק את שרירי הגוף.
• צמא והשתנה מוגברים – הכמויות העודפות של סוכר מפונות מהדם לשתן וגורמות להשתנה מוגברת ובעקבותיה גם לצמא מוגבר. בבדיקת שתן יהיו רמות גבוהות של סוכר בשתן.
• פרווה דלה – הפרווה היא אחד הדברים הראשונים שהגוף נפטר מהם כשיש חוסרים תזונתיים (גם אצל בני אדם).
הוטרינרית תבצע בדיקת שתן למדידת רמות הסוכר בשתן ואולי גם בדיקת דם מיוחדת הבודקת רמת פרוקטוזאמין – ממוצע הסוכר בשבוע-שבועיים האחרונים (כי בדיקת סוכר נקודתית לרגע זה מראה גם סוכר שהופרש למחזור הדם עקב סטרס).
בשלבים מתקדמים של סוכרת כשערכי הגלוקוז בדם מאוד גבוהים, עודפי גלוקוז מגיעים אל הכליות ומשם מופרשים החוצה מהגוף דרך השתן – ולכן נראה רמה גבוהה של גלוקוז בשתן.
הטיפול הקונבנציונלי לסוכרת סוג 2 הוא הזרקת אינסולין, לפעמים בשילוב עם מזון יבש דיאטטי או רפואי.
הזרקת אינסולין היא פתרון נכון עבור סוכרת מסוג 1 בה תאי הלבלב לא מייצרים אינסולין, ובלי אינסולין אין כניסת נוטריאנטים לתאים ואין חיים. אך סוג זה של סוכרת נדיר בחתולים.
בסוכרת סוג 2 הטיפול הזה אולי באופן נקודתי מוריד את רמת הסוכר באותו רגע, אבל לאורך זמן לא רק שהוא אינו תורם להבראת החתול, אלא הוא מחריף את הבעיה! הזרקת אינסולין גורמות לעוד ועוד תאים להפוך לעמידים לאינסולין והופכת את החתול לחולה יותר. איך זה יכול להיות בכלל הגיוני?
טיפול של הזרקת אינסולין נובע מחוסר הבנה של תהליכים בגוף והליכה אחר פרוטוקולים מיושנים (זה קיים גם אצל רופאים המטפלים בחולי סוכרת אנושיים).
לגוף החתולי (והאנושי) יש יכולת מופלאה לרפא את עצמו כאשר הוא מקבל תנאים אופטימלים – תזונה נכונה ומותאמת לחתול ומינימום סטרס. מעבר לתזונה טבעית עתירת חלבון ודלה בפחמימות היא הסיכוי הטוב ביותר של החתול להתגבר על העמידות לאינסולין ולרפא את הסוכרת. סוכרת נגרמת מעמידות לאינסולין והיא המחלה שיש לטפל בה.
במעבר לתזונה טבעית הגוף החתולי יפסיק להיות מוצף בסוכר. כשאין סוכר בדם, כמות האינסולין נמוכה יותר באופן טבעי ותאי הגוף יתחילו להגדיל את כמות קולטני האינסולין שלהם, יחזרו להיות רגישים לאינסולין ולקבל לתוכם נוטריאנטים.
זה לא יקרה ביום אחד, האינסולין הטבעי שמפריש הלבלב לא יירד בבת אחת, כי הוא רגיל לכמויות גדולות של סוכר מהאוכל. כשהחתול אוכל הגוף מצפה לקבל כמויות עצומות של סוכר ולכן מפריש כמויות גדולות של אינסולין. אבל עם הזמן הלבלב יבין שאין יותר כמויות עצומות של סוכר בדם ושהוא יכול לצמצם את כמויות האינסולין המפורשות, ובהמשך גם תאי הגוף יחזרו להיות רגישים לאינסולין.
אם החתול מקבל זריקות אינסולין יש להתאים את המינון לרמות הסוכר בפועל של החתול בתיאום עם הוטרינרית! בתזונה טבעית כמות הסוכר באוכל נמוכה ולכן גם כמות הסוכר בגוף תהיה נמוכה, ויש לתת מינון אינסולין בהתאם אחרת יש סיכון להיפוגליקמיה – מעט מדי סוכר בדם.
חתול שמטופל על ידי זריקות אינסולין ועובר לתזונה טבעית חייב להפחית במקביל את מינון האינסולין אחרת החתול יכול להיכנס למצב מסכן חיים של היפו-גליקמיה: מעט מדי סוכר בדם.
בתזונה טבעית יש מעט מאוד פחמימות ולכן מעט מאוד גלוקוז מגיע למחזור הדם. אם רמת האינסולין בזריקה נשארת ללא שינוי, האינסולין יגרום לכניסה של מעט הגלוקוז מהדם לתאים ולא ישאיר מספיק סוכר במחזור הדם. כלומר רמת הסוכר בדם תהיה מתחת לנורמה הרצויה ולא יהיה מספיק עבור התפקוד התקין של כדוריות הדם האדומות.
ברגע שהחתול מקבל פחות פחמימות באוכל מייד יש להפחית את רמת האינסולין המוזרקת, אין כאן הסתגלות: אין סוכר מהאוכל, אין סוכר בדם – אותה כמות של אינסולין כמו בתזונה הקודמת היא מסוכנת!
את מינוני האינסולין יש לתת לפי הוראות הוטרינרית, במקביל לבדיקה של רמת הגלוקוז בדם לפני כל זריקת אינסולין. אפשר להשתמש בגלוקומטר או במד סוכר רציף (עדיף). יש להסביר לוטרינרית על השינוי התזונתי ולהבין מהם המינונים הדרושים לכל רמת גלוקוז.
המידע כאן שונה מכל מה שאי פעם אמרו לנו על סוכרת. הטיפול הרפואי לבני אדם מדבר על הזרקות אינסולין, אכילה תכופה ואכילת סוכר כטיפול לסוכרת. אך לאט לאט הידע והמחקרים העדכניים מחלחלים גם למיינסטרים. ויותר ויותר רופאים מבינים שתזונה עתירה בפחמימות היא הגורמת לסוכרת והטיפול הנכון להבראה הוא תזונה דלת פחמימות.
הידע הזה נכון גם לחתולים ופה ושם יש ניצנים של וטרינרים המעודכנים במחקרים החדשים ולא רק דוחפים “אוכל יבש רפואי” וזריקות אינסולין.
הרבה יותר קל למנוע עמידות לאינסולין וסוכרת מאשר להבריא מהן. אין כל הבטחה שמעבר לתזונה טבעית יצליח להבריא את החתול (אם כי זה הסיכוי הטוב ביותר). האכילו מראש באוכל טבעי, זה כ”כ חשוב למניעה של סוכרת ועוד מחלות.
אחזור על ההערה מתחילת הטקסט: אני לא וטרינרית ולא רופאה, המידע כאן נלקח מלימודי התזונה העצמאיים שלי על תזונת בני אדם ותזונת חתולים. טיפול בחתול שאובחן כחולה בסוכרת יש לבצע יחד עם הוטרינרית, כולל שינוי תזונתי.
יחד עם הדיסקליימר המכסת”ח- אני מאמינה במה שכתוב כאן וממליצה לכל אחד ואחת עם חתול/ה חולה סוכרת ללמוד לעומק את הנושא של סוכר וסוכרת בחתולים (ובכלל), להתייעץ עם מטפלת ברפואה משלימה או וטרינרית הוליסטית ולבצע ביחד איתה מעבר לתזונה טבעית.
באתר של הוטרינרית ליסה פירסון ניתן לקרוא על המלצותיה לגבי סוכרת: מעבר לתזונה דלת פחמימות, מדידת רמת סוכר בדם (מפורט מאוד) ומינון אינסולין בהתאם לסוכר (במידה והחתול מקבל אינסולין) יש הבדל קל בין הכתוב כאן לכתוב שם – היא כותבת שהשמנה גורמת לעמידות לאינסולין, מהידע שלי אכילת פחמימות גורמת לעמידות לאינסולין כתוצאה מהצפת הגוף באינסולין ובעקבות כך גם לסוכרת וגם להשמנה: עודפי הסוכר שלא יכולים להיכנס לתאים בגלל עמידות לאינסולין נאגרים כשומן.
עוד על סוכרת בבני אדם ניתן לקרוא בבלוג של המנחה התזונתית שלי סיגל מיארה.
🧡 בהצלחה מכל הלב!
מירה
לקבלת עדכונים על מדריכים חדשים בבלוג
עוד מדריכים על החתול שלך:
סיבים תזונתיים הם חלק מקבוצת הפחמימות, אבל בניגוד לסוכרים פשוטים ועמילנים הם בריאים וחשובים מאוד לגוף. גם החתול, הקרניבור המוחלט, צייד העל ואימת העכברים באשר הם, זקוק לסיבים תזונתיים. הטרף של החתול הוא אוכל-צמחים (hervibore). כשהחתול צד חיות קטנות הוא אוכל את הטרף על כל איבריו, לרבות הקיבה והמעי המכילים
השלד די שונה והאיברים ממקומים קצת אחרת, אבל גוף האדם וגוף החתול דומים מאוד מבחינת מערכת הגוף השונות. יש כ-10 מערכות גוף עיקריות עליהן נלמד במאמר זה. מערכות הגוף שלובות זו בזו כמו מערכת הדם המספקת אנרגיה לשרירים, וישנם איברים המשמשים מספר מערכות כמו הלבלב שמייצר גם הורמונים כחלק מהמערכת
דמיינו את החתול המפוחד שאימצתם לפני כמה ימים מקבל אומץ וביטחון, יוצא מתחת לספה, משוטט בבית ואפילו מבקש ליטופים. דמיינו את שתי החתולות שלכם שהיום הן צ’ילבות ולא מסתדרות, מתחילות לחיות בשלום ביחד, ואפילו מדי פעם נצפות ישנות יחד במיטה (בשני בקצוות הרחוקים ביותר כמובן). דמיינו את החתול הקשיש שלכם
עם כל שאלה בכל שעה :-) נחזור אליכם בשעות הפעילות
לקבלת עדכונים על מדריכים חדשים ומבצעים:
כל הזכויות שמורות © מיאומי, 2021-
2024 |
כיף שחזרתם ♥
התחברו באמצעות גוגל, פייסבוק או מייל וסיסמה
אם עדיין לא פחתתם חשבון אצלנו תוכלו לפתוח חשבון בתהליך הרכישה בדף התשלום, או גם כאן - אבל רק דרך גוגל ופייסבוק.
